שבועות הוא חג של הרבה דברים, חלב הוא לא אחד מהם

שבועות, חג הקציר, יום הביכורים וחג מתן תורה. זוהי רשימה חלקית בלבד של שמותיו הרבים של החג שיצוין בסוף השבוע הקרוב. אז בואו נודה באמת - שבועות הוא חג קצת מבלבל. הוא מסמל את פתיחת עונת הביכורים, את תחילת הקציר, את מעמד הר סיני, ואפילו עוד לא הזכרנו את חג המים. 

אבל הדבר הכי מבלבל בנוגע לשבועות הוא הקשר המוזר שלו לפשטידות (חלביות), בורקסים (חלביים) ופסטה בשמנת אלפרדו (חלבית, כמובן). כי אם מסתכלים על זה רגע מקרוב, מבינים די מהר שהקשר בין שבועות לחלב ומוצריו הוא קלוש במקרה הטוב, ואת הקשר הקלוש הזה הצליחו איכשהו למנף חברות החלב לטובתן.

לא נכנס פה להסברים השונים והמשונים (בחלקם) לסיבה שבה נהוג לאכול מאכלי חלב בשבועות. נזכיר רק שהמנהג הזה חדש יחסית, ומדובר בסיפור של כמה עשורים בודדים. עד שהחלב הגיע והשתלט על חג השבועות, היה מדובר בחג חקלאי במהותו, עד כדי כך שנהוג להגיד "אין מביאין ביכורים חוץ משבעת המינים" (מסכת ביכורים). 

אז אחרי שהבנו ששבועות הוא ממש לא חג של חלב, אנחנו חושבים שהגיע הזמן להכיר קצת יותר טוב את הכוכבים האמיתיים של החג, אלה שהיו שם עוד הרבה לפני הקישים והרביולי. 

ספוילר: אף אחד משבעת המינים הוא לא פרמז'ן

חיטה: שייכת למשפחת הדגניים, נחשבת לאחד ממיני המזון החשובים בעולם. חיטה היא גם הגידול השני הנפוץ ביותר בעולם, אחרי תירס ולפני אורז. היא עד כדי כך חשובה שהעולם כנראה היה נראה אחרת בלעדיה. 

שעורה: נחשבת לדגן הרביעי בחשיבותו אחרי החיטה, התירס והאורז. החיטה והשעורה היו מבין הגידולים המבוייתים הראשונים של האדם, אבל השעורה נחשבת זולה יותר ושימשה בעיקר כמאכל לבעלי חיים בעת העתיקה. השעורה זקוקה לפחות מים מהחיטה והחליפה את החיטה בשנות בצורת. ואולי הכי חשוב: משתמשים בה כדי להכין בירה! 

גפן: מין של צמח מטפס אשר מפרותיו הכינו ומכינים עד היום את אחד המשקאות העתיקים והפופולריים בעולם: היין. מהענבים נהגו גם להכין דבש ענבים ("דיבס"). מהעלים שלו אפשר להכין ממולאים נפלאים!

תאנה: יש עדויות ארכאולוגיות המצביעות על כך שכבר לפני 4,000 שנה ניתן היה למצוא תאנים בארץ. אפשר לאכול אותן טריות או מיובשות. ואגב - בכוס אחת של תאנים מיובשות יש יותר סידן מאשר בכוס חלב. רק אומרים!

רימון: נמצא בסביבה כנראה אפילו יותר זמן מהתאנה. מסמל בתרבויות שונות שפע ופריון, יופי וחוכמה. הרימון הוא לא רק יפה, הוא גם מכיל נוגדי חמצון, ויטמינים וחומצה פולית, ונטול כולסטרול ושומן רווי.

זית: הזית היה המקור הכמעט יחיד לשמן בעת העתיקה, וגם הוא נמצא בסביבה כבר לא מעט זמן. בגליל המערבי קיים עץ זית בן 4,000 שנה, כנראה העץ העתיק בישראל. זיתים, חוץ מזה שהם טעימים בפני עצמם, משמשים גם על מנת לייצר את שמן הזית (העתיק גם הוא), שנחשב לאחד מהשמנים הבריאים ביותר שאפשר למצוא.

תמר: התמר אינו מוזכר במקורות בשמו המפורש אלא בתור "דבש", אבל פרשנים רבים כבר הבהירו שמדובר בסילאן, הדבש שמייצרים מתמרים. עצי תמר (דקלים) הם עצים עתיקים ונמצאו עדויות לכך שהם קיימים כבר כ-80 מיליון שנה. התמר הוא היחידי אשר נכלל גם בין ארבעת המינים אשר נוטלים בסוכות וגם בין שבעת המינים, מה שהופך אותו לכוכב אמיתי! 

ובינתיים, מכירות החלב ממשיכות לצנוח

אז נכון שחג שבועות נחטף בצורה חסרת בושה על ידי חברות שמרוויחות מכך שאתם תקשרו אותו עם חלב, וזה מכעיס, אבל לפחות יש לנו משהו אופטימי לסיים איתו: רגע לפני החג פורסם כי מכירות כלל מוצרי החלב ותחליפיו ירדו בינואר עד אפריל השנה ב־3.9% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. 

מכירות של תחליפי חלב לעומת זאת, עלו ב־10.9% מתחילת השנה ונמצאות במגמת עלייה מתמשכת, ולמעשה ב-15 השנים האחרונות חלה עלייה של כ-300% בצריכה של תחליפי חלב לנפש בישראל. כל זה גורם לחברות אותן הזכרנו קודם להשקיע מיליונים בפיתוחים ובייצור של תחליפי חלב שונים ומגוונים, וזה דבר מבורך. 

מי יודע, אולי בעוד כמה שנים נוכל אפילו להשתחרר סוף סוף מהקשר המופרך והמיותר בין חג הביכורים לחלב.